יזכור.

בנם הבכור של גילה וגיא. נולד בתל אביב, ביום י"ח באלול תשמ"ז 12.9.1987, אח לימית ותמיר. 

ילד מאיר פנים, חברותי ותאב חיים שגדל בבית חם, אוהב ופתוח. לירן התחנך באשקלון, בבית הספר היסודי "רותם", ובבית הספר התיכון "אורט אפרידר". הוא היה אהוב מאוד על מוריו, ואסף סביבו חברים רבים. תחביבו העיקרי היה כדורגל, והיה חבר בקבוצת הנוער של "הפועל אשקלון".

לכל אורך חייו שימש לירן להוריו לפה, תרגם בעבורם את המציאות, נאבק מול קשיי הביורוקרטיה כדי לממש את זכויותיהם, ותיווך בינם לבין הסביבה. הוא אהב את הוריו והיה גאה בהם, ונהג להתפאר בפני הילדים ביכולתו לשוחח עמם בשפה השמורה להם בלבד. באסיפות ההורים היה לירן מתרגם להוריו ביושר את דברי המורים, ולא הסתיר מהם אף את הדברים הנעימים פחות שנאמרו עליו.

אף שמשפחתו של לירן חיה חיים צנועים ושלושת ילדי המשפחה חלקו חדר אחד, שרתה על הבית שמחה גדולה, והמוזיקה שלירן אהב - פופ ורוק - בקעה בעוצמות גבוהות , תדיר מהרמקולים.

בהתקרב מועד הגיוס, ביקש לירן מהוריו שיחתמו כי הם מאשרים לו לשרת כחייל קרבי. בהיותו התומך העיקרי שלהם, היה יכול לקבל תפקיד עורפי, אך לירן רצה לשרת כלוחם ב"גבעתי". לנוכח המצב הביטחוני המעורער לא מיהרו ההורים להסכים, אך לבסוף הסכימו וחתמו. לירן היה גאה ומאושר בתפקידו - חייל קרבי ששומר על גבולות המדינה. טקס ההשבעה של "גבעתי", שבו קיבל את הכומתה הסגולה, היה האירוע המרגש בחייו. גאווה אין-קץ מילאה את ליבם של הוריו שזכו להשתתף בטקסים צבאיים נוספים, בשלבים השונים שסיים.

ביום רביעי, 5.3.2008 ,הגיע לירן הביתה עם חבר לביקור קצרצר לכשעה וחזר לבסיס. קודם לכן נפרד בחום מבני משפחתו, והבטיח לאביו כי ישמור על עצמו . למחרת, יום חמישי, 6.3.2008 ,נעו לירן וחבריו בג'יפ ה"סופה" באזור מחסום כיסופים, במהלך פעילות מבצעית שגרתית. מטען שהופעל התפוצץ בעוצמה אדירה בסמוך לג'יפ, וכל נוסעיו נפגעו. הגשש הבדואי שישב לצדו של לירן נהרג במקום, ואילו שני חיילים שישבו מאחור נפצעו באורח קל. לירן נפצע באורח אנוש, ואחת מרגליו נקטעה. הוא הובהל לבית החולים "סורוקה" שבבאר שבע באמצעות מסוק, וחובר מיד למכונת הנשמה. הודיעו להוריו כי רגלו האחת של לירן נקטעה, וכי יש לקטוע גם השנייה. שלושה ימים לא משו ההורים ממיטתו של לירן, מתפללים לשיפור במצב ומקרינים את אהבתם. בסמוך לחדר הטיפול הנמרץ המתינו אנשים רבים שתמכו, חיזקו וחיבקו.

בבוקר יום ראשון, ב' באדר ב' תשס"ח 9.3.2008, נכנע לירן לפציעתו הקשה, ונפטר מפצעיו. לירן הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון, הותיר אחריו הורים, אחות חיילת, ואח בכיתה ז'.  אלפי אנשים מכל קצות הארץ ובהם חירשים רבים באו לחלוק לו כבוד אחרון.  בן 20.5 בנופלו.

יהיה זכרו ברוך.

* המידע מהאתר יזכור.