יזכור.

יוסף (ז'וז'ו) נולד בטוניס בשנת תרפ"ט (1929).
עלה לישראל בשנת 1957 והתיישב בעיר מעלות. בשנותיו הראשונות במעלות, עבד כיתר תושבי העיר בעבודות יזומות. בהמשך התקבל לעבודה בקיבוץ סאסא, שם עבד עד שנת 1971. משנת 1971 ואילך עבד במשתלת הפרחים של קיבוץ כברי, אף הוא בגליל, בחלקו המערבי, יוסף נודע כחובב קולנוע, ובטרם היה לאב נהג לבלות שעות בבית הקולנוע ולצפות בסרטים. 

זפינה (פורטונה) נולדה בשנת תרצ"ט (1939).
התגוררה בעיר מעלות. הייתה נשואה ליוסף (ז'וז'ו) כהן, ואמם של בייה, אלי ויצחק. זפינה ומשפחתה נודעו ביישובם כאנשים שעמלו קשה לפרנסתם, ושידעו ליהנות מתוצר עמלם.

אלי כהן נולד בישראל בשנת תשכ"ט (1969).  אחיהם של בייה ויצחק.

לפנות בוקר יום רביעי כ"ג באייר תשל"ד (15.05.1974) חצתה חוליה בת שלושה מחבלים את הגבול מלבנון, ועשתה את דרכה לעבר מעלות. בשעה שלוש וחצי הגיעו אנשי החוליה לעיר, אחרי שרצחו בדרך תושבת מפסוטה, והחלו לדפוק על דלתות הבתים, בתקווה שמישהו יפתח להם את הדלת. בהגיעם לבית משפחת כהן, הצליחו המחבלים לפרוץ את הדלת. זפינה מיהרה להסתיר את בנה התינוק החירש, יצחק, מתחת למיטה. מיד לאחר מכן נורו למוות זפינה, בעלה יוסף (ז'וז'ו) ובנם אלי בן הארבע. הבת הגדולה, בייה, נפצעה מהירי פצעים קשים ונזקקה לאשפוז ממושך. רק יצחק, שהוסתר בידי אמו, לא נפגע מן הירי.

לאחר הטבח בבית משפחת כהן, המשיכו המחבלים והגיעו לבניין בית הספר "נתיב מאיר", בו ישנו באותה עת תלמידי בית ספר מצפת, שהיו בטיול שנתי. המחבלים חטפו את כל התלמידים במקום ודרשו שחרור מחבלים כלואים תמורת שחרור התלמידים. בשעות אחר הצהריים של אותו יום ערך צה"ל פעולה לשחרר את בני הערובה, במהלכה ירו המחבלים בתלמידים ורצחו 22 מהם.

יוסף היה בן 45 במותו, 
זפינה הייתה בת 35 במותה, 
אלי היה בן 4 שנים במותו. 
הם הובאו למנוחות בבית העלמין במעלות יחד.

*המידע מאתר של המוסד לביטוח לאומי.